ההסכמה הרווחת היא שאיינשטיין הוא שם קוד לגאונות וכי דמותו משמשת מעין אבטיפוס של דמות המדען בכל מקום ובכל תחום, החל מסרטים מצוירים ועד לספרי לימוד. אפשר לומר שאיינשטיין הוא היום יותר מיתוס מאשר אדם בשר ודם, שעד אמצע המאה העשרים עוד הסתובב בינינו. מהי אם כן הדרך הטובה ביותר להכיר את דמותו?
 
בספר איינשטיין בזמן ובמרחב עונה סמואל גריידון על השאלה הזאת בפסיפס מאיר עיניים – 99 חלקיקים שונים ומסקרנים שחושפים במצטבר את אופיו מלא הסתירות ורב־הרבדים של אלברט איינשטיין, אדם שהיה נערץ על רבים אך מוכר למעטים.
 
בסקירה רחבה ומעמיקה, איינשטיין מתגלה כאדם הפכפך ומבריק, שהצטיין אך ורק במתמטיקה, התקשה למצוא משרה ראויה, היה רודף שמלות ואיש רב־קסם, אך שמר על פרטיותו בקנאות.
 
גריידון חושף כל פינה וכל פן בחייו ובאישיותו של איינשטיין: הדיווח הכוזב שהזניק אותו לתהילה כמעט בן לילה, הבת שנולדה לו שעקבותיה אבדו ואפילו המסע יוצא הדופן של מוחו לאחר מותו.