"הייתכן מדריך טוב יותר לעיר מאשר זיכרונותיו של בן העיר, חתן פרס נובל?" (גרדיאן) איסטנבול, העיר שעיצבה את אישיותו ואת דמיונו של אורהאן פאמוק, חתן פרס נובל לספרות (2006), עומדת במרכז הספר. הסיפור נפתח בשנות ילדותו של פאמוק כבן למשפחה גדולה, עשירה, משכילה ואקסנטרית למדי בבניין שבכל קומה בו מתגורר ענף של המשפחה בדירות אפלוליות, עמוסות זיכרונות ועתיקות. כאן מתוודע פאמוק לראשונה למלנכוליה שמאחדת את כל תושבי העיר איסטנבול, שהיתה בעברהּ בירתן של שתי אימפריות גדולות ועם קריסת הקיסרות העות'מאנית ירדה מנכסיה ומגדולתה. איסטנבול הוא מפה ג'ויסיינית של עיר ודיוקנו של אמן כאיש צעיר, לעתים אינטימי, לעתים חושפני, סיפורה של אחת הערים הגדולות בהיסטוריה מאת הסופר החשוב ביותר של טורקיה כיום. אורהאן פאמוק, יליד איסטנבול (1952), הוא חתן פרס נובל לספרות 2006, פרוזואיקן וירטואוזי שנחשב לבכיר הסופרים הטורקים. בצעירותו למד אדריכלות ועיתונאות, אך עד מהרה החליט להקדיש את חייו לספרות: "על אף האפשרויות שעמדו בפנַי נותרתי משוכנע בעליל כי מנת חלקי היא לשבת בקרן זווית באיסטנבול ולהיכנע לספרים, שיום אחד - כך קיוויתי - יעשו לי שֵם ויהפכו אותי לאדם שלם." פאמוק כתב עד כה שמונה רומנים שתורגמו ל-58 שפות ונמכרו במיליוני עותקים. מכתיבתו הנעה בין שני אזורים של אור או צללים עולה החיכוך בין מזרח למערב, המפגש בין תרבויות - לעתים חינני, לעתים אנרכי - דרך ריבוי קולות ודיאלוג מתמשך פורה בין המדינה המזרחית המתמערבת ביותר לעולם המערבי. מנימוקי חבר השופטים לפרס נובל: "במהלך חיפושו אחר נפשה העגמומית של עיר הולדתו גילה סמלים חדשים להתנגשות ולשזירה של תרבויות... כשגדל חווה מעבר מתרבות עות'מאנית מסורתית-משפחתית לאורח חיים בעל זיקה למערב". מנאומו בטקס קבלת פרס נובל: "ספרות בימינו מן הראוי שתבחן ותספר את הפחדים הבסיסיים של האדם באשר הוא: הפחד להיוותר מחוץ למתרחש, והפחד שיתעלמו ממך ומקיומך, ותחושת חוסר הערך הנלווית לפחדים אלה... בכל עת שאני מתעמת עם רגשות כאלה, ועם השפה המופרזת והלא רציונלית שבה הם בדרך כלל מוּבּעים, הם נוגעים באפֵלה שבתוכי." "באיסטנבול פאמוק הצליח להציג את הנזק האנושי שהסבה המהפכה של אטאטורק מבלי ליפול למלכודת הנוסטלגיה החשוכה של האסלאמיסטים הטורקים." (ניו יורק טיימס) "דיוקן עשיר, גדוש תפניות רבגוניות." (לוס אנג'לס טיימס) "זיכרונות ילדות מרגשים ביותר ותיאור שמעורר חשק לבקר שוב בעיר." (דיילי טלגרף)