דֶליה וגאיטאנו נפרדו. הוא עבר לגור במלון דירות, היא נשארה בבית עם הילדים, קוזמו וניקו. פעם הם היו זוג, משפחה, עכשיו כבר לא. הם נפגשים בערב קיצי בטרטוריה איטלקית כדי ללמוד איך חיים עם זה. שניהם עדיין צעירים – שלושים ומשהו, גיל שאפשר להתחיל בו הכול מחדש. הם כמהים לשלווה אך פוזלים לריגושים אחרים, למחוזות אחרים. איפה הם טעו? איפה הכול התחיל להשתבש? הם פשוט לא יודעים. התשוקה של ההתחלה והמרירוּת של הסוף עדיין קרובות, מאיימות מדי. הם גדלו בעידן שבו הכול כבר נאמר, שבו כבר אין בכוחן של המילים לבטא את בדידותם, את המועקות שלהם, משום שנמהלו במימיה העכורים של הנכות הרגשית.