ולפתע פתאום ראינו אותם. ודאי הבטנו בהם תחילה בלי לראות אותם, ואז בבת אחת ראינו אותם. ומאותו רגע לא יכולנו לעשות שום דבר אחר. בהתחלה בנפרד. ואז ביחד. מותכים לכדי צבע אחד, צורה אחת. גיל אחד.
 
שלהי קיץ בעיר נמל קטנה בנורמנדי. גבר ואישה יושבים בבר ומתבוננים בסירות, באנשים, ובמשחקן של קרני השמש. האישה, סופרת, מהרהרת באוזני בן-זוגה על אהבתם, שגווניה צובעים את הספר שהיא עצמה שקועה בכתיבתו. אט-אט נעשה סיפור מערכת היחסים שלהם למסגרת שבתוכה נרקם סיפורם של בני-זוג מבוגרים היושבים בסמוך להם, רב-חובל ואשתו החולה והיפה. בפרוזה רוויית תשוקה וצלולה כחלום נחקרים טבעם של האהבה, מעשה היצירה, הזמן והאמת כשלעצמה.
 
מרגריט דיראס (1996-1914), מחברת המאהב והירושימה אהובתי, היא מהיוצרות הבולטות במאה העשרים. נולדה וגדלה בהודו-סין (כיום וייטנאם), למדה מתמטיקה, מדע המדינה ומשפטים בצרפת, והייתה פעילה חברתית ופוליטית. יצירתה זכתה בפרסים רבים, ותורגמה לעשרות שפות. לספר מצורפת אחרית דבר מאת המתרגמת רמה איילון.