בין אירלנד לאנגליה לארצות-הברית, בין חווֹת נידחות לרחובות העיר, בין הפשוט ביותר למתוחכם למדי, בין הילדי לבוגר, בין פמיניזם גאה למיזוגיניה מבחילה, בין רווחה לעוני – לכל המנעד האנושי והחברתי העשיר הזה מצליחה הסופרת האירית קלייר קיגן להעניק קול אותנטי, מרגש ובלתי נשכח.

אך ככל ששישה-עשר סיפורי הקובץ אנטארקטיקה מאת קלייר קיגן רחוקים זה מזה, לכולם מכנה משותף מקפיא עצמות: האימה. גלויה או סמויה, מתפוצצת בפני הקוראים או מכרסמת מתחת לפני השטח, צפויה או נוחתת כמו דלי מי קרח על הראש – יצירתה של קיגן מזמינה אותנו לבקר בעולם שבו אין לנו שליטה אמיתית על מכות הגורל.

ובתוך כל האנטארקטיקה הזו – טייגה קפואה, משובצת בכל סוגי הקרעים של הקשרים האנושיים – מצליחה קיגן לראות גם יופי, אופטימיות ורגעים של חמלה, עוצמה ואמת פנימית. עד לרגע שבו...