תיאור מקיף ומעמיק של חיי הרב שמואל הלר (1884-1803), שהיה דמות מרכזית בחיי הקהילה היהודית האשכנזית בצפת במאה ה-19. מנהיג רוחני, רב ופוסק הלכה נועז, דיין רגיש ולמדן אוהב ספר, מרפא עממי ומנהיג ציבור. השניוּת שבדמותו – חסיד מזרח-אירופי ו"בן ארץ ישראל", כך הגדיר את עצמו, בעל תודעה ילידית ארץ-ישראלית – היא מפתח להבנת דמותו ואשנב שמבעד לו נבחנת הקהילה היהודית בצפת בימיו. הרב הלר הוא הנציג הבולט בקבוצת "בני הארץ", שצמחה בגליל בעת ההיא.
 
דרך תיאור פרשת חייו של הלר והמאורעות הדרמטיים שהיה עֵד ושותף להם, מוארות מחדש התמורות ההיסטוריות שחלו בימיו, ונחשפת במלוא מורכבותה הקהילה הצפתית האשכנזית שהנהיג וטיפח במשך עשרות שנים. בספר מוצעת נקודת מבט חדשה ומקורית על החברה היהודית הקדם-ציונית שהתפתחה בצפת ומכונה על דרך ההכללה 'היישוב הישן'.
 
לידע הרב שנצבר על היישוב הישן בארץ ישראל נוסף כאן נדבך שלא נחקר עד כה חקירה ביקורתית: צפת והגליל. צפת, שהייתה הריכוז היהודי השני בגודלו בארץ ישראל, אינה רק אחת מארבע "ערי הקודש", משנית לירושלים, אלא קהילה ייחודית שהתפתחה באזור ייחודי.
 
בספר בני ארץ ישראל מאת רבקה אמבון מסתמנים פנים וניתנים שמות לחבל ארץ פריפריאלי שניטשטשו זִכרו וחשיבותו בתולדות היישוב, ומוצעת תמונה מאוזנת של הנוכחות היהודית בארץ ישראל בימים שקדמו לשיבת ציון המודרנית.