ליקוי חמה


בִּרְגָעִים בָּהֶם הָאוֹר נוֹפֵל
חָזָק וְחַד, פִּתְאוֹם
צְבָעַי דּוֹהִים
כִּמְעַט מְּאַבְּדִים אֶת זֶהוּתִי,
אֲנִי נֶעֱמֶדֶת בֵּינִי לְבֵין הַשֶּׁמֶשׁ

מַטִּילָה צֵל בְּצַלְמִי.
מְצִילָּה אוֹתִי.

שִׁירַי עשויים מחומרי הגלם של כולנו- אהבה, פחד, תשוקה, געגוע והרבה חמלה. הם מדברים בכנות וללא מסיכות או בושה את האשה, הילדה, הרעיה, האם והאדם שאני. שאנחנו.
והצילום?
תמיד איתי, כדחף כמעט בלתי נשלט לנסות לתפוס את קסם הרגע, לנצור ולחלוק אותו עם היקרים לי.

וכשהשיר פוגש את התמונה הנכונה לו נוצר שלם עוצמתי ומרגש הרבה יותר מסכום חלקיו.