הנרי פונר, או בשם שניתן לו בלידתו - היינץ ליכטוויץ, הוא אחד מ- 10,000 ילדים יהודים וילדים נוצרים לא-ארים מגרמניה, מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה, שנשלחו במסגרת ה'קינדרטרנספורט' לבריטניה בין דצמבר 1938 לספטמבר 1939. בעקבות ליל הבדולח שהמם את יהודי גרמניה החלו רבים מהם לחפש דרכים לחלץ את ילדיהם בעוד מועד מן האדמה הבוערת. ארגונים יהודיים בבריטניה הפעילו לחץ על ממשלתם כדי שתותר כניסתם של הילדים ממרכז אירופה, ובו בזמן השתדלו אנשי הסוכנות היהודית אצל ממשלת המנדט. מאמצים אלה, בתוספת שיקולים פוליטיים (תועלתניים יותר, מוסריים פחות), הביאו לכך שהתגבשה תכנית מסודרת להעברת הילדים לאנגליה. הַייני, כך כינה אותו אביו, נולד בברלין ביוני 1932 למשפחה יהודית מבוססת, שהחזיקה באזרחות פרוסית כבר מהמאה השמונה עשרה. כשהילד היה בן חמש נפטרה אמו והוא גדל בבית סבו וסבתו. היינריך נשלח לאנגליה ב- 1938 ונלקח לביתם של ויניפרד ומוריס פונר, שהפכו לימים לדוד מוריס ודודה ויני. בני הזוג הצילו את חייו וגידלו אותו באהבה. הוא אימץ את שמם ונקרא מאז הנרי פונר. מאז שעזב את ברלין ועד פרוץ המלחמה בספטמבר 1939 קיבל הנרי הקטן גלויות מאביו, מקרובי משפחה וממכרים. האב נעצר ונרצח באושוויץ ב- 1942. את הגלויות שהדודה ויני שמרה באלבום מיוחד הביא הנרי לישראל ב- 1968 עם עלייתו ארצה, ולימים העבירן למוסד יד ושם. הספר האלבומי המהודר כולל הקדמה מאת הנרי פונר, פרק מאלף על ילדי הקינדרטרנספורט - משורשי התכנית ועד לפרטי הביצוע שכתבה יהודית תידור באומל-שוורץ, תמונות, מסמכים, ואת כל הגלויות שנשלחו אל הייני בתקופת המלחמה ואחריה עד 1951. בכל כפולה בספר מופיעה גלויה על שני צדיה (איור וטקסט בגרמנית או באנגלית), ותרגום הטקסט לאנגלית ולעברית. את הגלויה הראשונה מפברואר 1939 כתב ושלח אביו של הילד; את האחרונה מיוני 1951 כתבה ושלחה סבתו. משפחתו של האב יצרה קשר עם הייני-הנרי מיד לאחר המלחמה, ואף שהגרמנית נשכחה ממנו כמעט לחלוטין, הוא עמד בקשרים עם סבתו ועם דודיו ודודותיו עד סוף חייהם. האיורים והתצלומים שעל גבי הגלויות מחזירות את המתבונן אל שנות השלושים של המאה הקודמת. מה ישמח את הילד שלי, שאל אבא של הייני את עצמו, ובחר כלבלבים, אפרוחים, חתלתולים וארנבונים, ספינות ורכבות, והרבה איורים מתוך ספרים לילדים. בין הגלויות גם אגרות ברכה שקיבל הנרי הקטן בימי הולדתו מאנשים שהכירוהו - הגברת בסניף הדואר, העובדת בחנות התכשיטים של משפחת פונר וכו'. 'ברלין, 31 באוגוסט 1939 הנרי הקטן והאהוב שלי! אבא קיבל את המברק מדוד מוריס, אבל לא קיבל שום מכתב מאז 14 באוגוסט. אני שמח שאתה בריא ומאושר. אני מקווה שלא תפרוץ מלחמה. אבל אם בכל זאת תפרוץ, אלוהים יברך אותך ואת הדוד והדודה! ברכות חמות לדוד ולדודה והמון נשיקות, אבא שלך' גלויות לילדי הקטן מתאים לבני תשע ומעלה, ולמבוגרים. נירה לוין