הרב צבי הירש קלישר (1795-1874) נודע בהגותו ובפעילותו הקדם-לאומית, שקדמה להופעת "הציונות המדינית" של הרצל, ברבע השלישי של המאה התשע-עשרה. עקב כך נשמר לו מקום של כבוד בהיסטוריוגרפיה ובזיכרון הציוניים, בצד משה הס והרב יהודה אלקלעי, כאחד משלושת "מבשרי הציונות" העיקריים. עם זאת, פעילותו הרבנית הארוכה במשׂרת דיין ומורה הוראה, שנמשכה כחמישים שנה, וכתיבתו ההלכתית וההגותית אינן מוּכרות דיין.
 
הרב קלישר ייחד את רוב זמנו ללימוד תורה, ובצד עיסוקו בתלמוד ובהלכה עסק גם בפילוסופיה יהודית ובפרשנות המקרא. בתחומים אלה פרסם כמה ספרים ומאמרים, וכתיבתו נגעה בבעיות הזמן והמקום, כגון בפולמוס עם הרפורמה וספרות ההשכלה, החותרת תחת המסורת. זיקה אמיצה ניכרת בין שני תחומי היצירה והפעילות שלו, הרבני והקְדם-לאומי.
 
בספר זה מקובצים תשעה ממאמריו של המחבר, שנדפסו בשנים 2010—2020 בכמה כתבי עת, בעברית ובאנגלית. המאמרים, שעניינם בהיבטים שונים של חייו ומשנתו של הרב קלישר, מבוססים על כתבים ומקורות ארכיוניים שלא נידונו במחקר עד כה, ויש בהם כדי להעמיק את ההיכרות עם דמותו של הרב קלישר ועם תחומי העשייה וההגות שבהם פעל.
 
פרופ' אסף ידידיה הוא מרצה להיסטוריה יהודית בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת אריאל ובחוג להיסטוריה במכללת אפרתה. מספריו בעברית ראו אור בהוצאת מוסד ביאליק: 'ביקורת מבוקרת: אלטרנטיבות אורתודוקסיות למדע היהדות 1873—1956' (תשע"ג); 'לגדל תרבות עִבְרִיָּה: חייו ומשנתו של זאב יעבץ' (תשע"ו); 'קיצור דברי הימים: החיבור ההיסטוריוגרפי העברי הראשון על יהודי רוסיה במאה התשע-עשרה' (תשע"ט).