האופרמנים, שנכתב ב-1933, מתאר בזמן מאמת את הוורטיגו היומיומי הכרוך במעקב אחר דמוקרטיה ליברלית מתפרקת, דרך עיניה של משפחה יהודית בורגנית אחת.
 
בימיה התוססים של ברלין בעידן רפובליקת ויימאר, האופרמנים הם סמל למסורת וליציבות. אחד האחים אחראי על רשת חנויות הרהיטים המשפחתית שהקים הסב, אח שני הוא מנתח מצליח והשלישי חוקר ספרות גרמנית ומבקר מוערך. הם עשירים, ליברלים ועמודי תווך בקהילה, צאצאים גאים של תנועת ההשכלה הגרמנית. היטלר לא מהווה איום מבחינתם. ואז – למרבה הזוועה, הנאצים עולים לשלטון, והאופרמנים וילדיהם ניצבים בפני בחירה אכזרית – להסתגל, לברוח (אם יוכלו) או להתנגד.
 
ליון פויכטוונגר (1958-1844), מחברם של רבי-מכר היסטוריים, כמו היהודי זיס נודע בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת בזכות שיתופי הפעולה היצירתיים שלו עם ברטולד ברכט ובשל הביקורת הגלויה שהשמיע נגד התנועה הנאצית כבר בימיה הראשונים. פויכטוונגר ואשתו הוגלו לצרפת, ובזמן מלחמת העולם השנייה נעצרו על ידי משטר וישי. הם ברחו לארצות הברית והשתקעו בלוס אנג'לס, שם נהפכו לדמויות בולטות בקרב קהילת המהגרים שכללה את ברכט, את תומס והיינריך מאן, אלפרד דבלין ורבים אחרים.