אמיל דורקהיים (1917-1858), הסוציולוג הצרפתי־יהודי, נחשב לאחד מאבות הסוציולוגיה המודרנית. בשתי המסות הכלולות בספר זה, שנכתבו בתגובה נסערת אך בה במידה תבונית ל"פרשת דרייפוס" הוא שופך אור על התפקיד שמילאו "האינטלקטואלים" בהגנה על הדמוקרטיה כערובה לשמירה יעילה על זכויות האדם והאזרח ומצביע על הקשר החיוני בין המחשבה האקדמית והאינטלקטואלית ובין עולם המציאות והפעולה החברתית־פוליטית החיוני להגנה על שלמות החברה והמדינה, המבוססות על סולידריות וצדק.
על רקע פרשת דרייפוס, דורקהיים מוכיח שלא רק שהאינדיבידואליזם והאינטלקטואלים אינם גורמים לאנרכיה כפי שמטיחים בהם הלאומנים האנטישמים, אלא שהם הערך היחיד המחבר בין הקשר החברתי והאחדות המוסרית.
מרתק להיווכח עד כמה המחלוקת שפילגה את צרפת לפני יותר ממאה ועשרים שנה, והתארגנותם של שני מחנות בעלי תפיסות מנוגדות של המדינה, החברה, המוסר והצדק, יכולה ללמד על המתרחש בשנת 2023 במדינת ישראל, ובדמוקרטיות נוספות בעולם, המאוימות על ידי כוחות לאומניים וגזעניים.
