הארוטיקה של הקבלה נדפס לפני כמאה שנה, אבל הוא עדיין ספר פורץ דרך. זהו החיבור הראשון שדן ביחסים בין תורת הסוד היהודית והדחפים המיניים של האדם. גם מחברו היה דמות חד־פעמית: מרדכי דב גיאורגו לנגר (1894–1943), סופר ומשורר, חסיד בעלז ותלמיד של פרויד, הומוסקסואל ומקובל. הספר טוען טענה רדיקלית: "הארוס הוא השליח שדרכו שלח לנו האל את התורה".

ברוח הפסיכואנליזה, לנגר זיהה את הארוס ככוח המניע את האנושות, וממילא את היהדות. לדבריו, דו־פרצופין לארוס: אהבת גבר לאישה ואהבת גבר לגבר. המתח התמידי בין שני הכיוונים הארוטיים השאיר רישומים סודיים בחברה היהודית ובספרותה. ביצירתיות בלתי נלאית, לנגר פורש תמונה רב־ממדית של הכוחות הארוטיים שזורמים בתוך התנ"ך והמדרש, בשירת ימי הביניים ובספר הזוהר, בקבלת צפת ובחסידות בת זמנו.

מאז התפרסם הארוטיקה של הקבלה ב־1923 בפראג, נושאים כמו ארוס, מיניות ומגדר זכו לעדנה במחקר הקבלה, אך ספרו החלוצי של לנגר נדחה – ושמא יש לומר הודחק. בתרגום עברי זה, הראשון מהמקור הגרמני, באנו להחזיר עטרה ליושנה.