קוֹרְאִים לוֹ דֹּב.
 
רַבִּים חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא עוֹד אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים הַמֻּצָּגִים בְּגַן הַחַיּוֹת.
 
הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לִהְיוֹת רְחוֹקִים יוֹתֵר מֵהָאֱמֶת.
 
דֹּב הוּא בַּלָּשׁ.
 
בִּשְׁנוֹת עֲבוֹדָתוֹ הוּא פִּצֵּחַ תַּעֲלוּמוֹת מְסֻבָּכוֹת בְּיוֹתֵר, 
 
אֲפִלּוּ כָּאֵלֶּה שֶׁנִּדְמֶה הָיָה כִּי אֵין לָהֶן פִּתְרוֹן.
 
אַתֶּם עוֹמְדִים לִשְׁמֹעַ עַל הַתַּעֲלוּמָה הַגְּדוֹלָה מִכֻּלָּן.
 
 
 
 
 
גִּלְעָד סוֹפֵר כָּתַב וְאִיֵּר אֶת הַסְּפָרִים הַחֻפְשָׁה, שָׁפָן, עֶזְרָא והָאַבִּיר, הַנְּסִיכָה, הַדְּרָקוֹן הַנּוֹרָא (וְאוֹטוֹ נוֹשֵׂא הַכֵּלִים). כָּל אֵלֶּה זָכוּ לְשִׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת, נִבְחֲרוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ וְתֻרְגְּמוּ לְשָׂפוֹת רַבּוֹת.