משהו רע קורה בגרמניה. קניוק ראה את זה מגיע…קרוב לעשרים שנה הוא מגיע אליה פעם אחר פעם, כדי להתחקות אחר "מפה גנטית" שהוריש לו אביו, יליד המקום, ולנסות להותיר את הקשר הגורדי היהודי-גרמני. כעת, לראשונה, הוא מרגיש שהצליח להשתחרר מהשדים שרדפו אותו מאז ילדותו. אבל השדים שעזבו אותו מתעוררים אצל הגרמנים. קניוק כינס ב"ברלינאי האחרון" את רשמי מסעותיו הרבים בגרמניה. כתב על מפגשים עם אנשים ברחוב ועם אנשי-שם. בתקופה שבה גרמניה "האחרת", המתאחדת, שינתה את פניה, קניוק שימש עד לרגע הרואה כל פגע. נפקד ונוכח, זר ושייך, משליך מבט חודר אל תוככי גרמניה של היום ועורך מסע אל תחתית התודעה הגרמנית. בשפתו הישירה והנוקבת הוא סוגר חשבון עם אטימותם של הגרמנים, עם עיוורונם של האינטלקטואלים, עם צביעותם של היהודים המקומיים ועם בורותם של הישראלים, מנפץ את כל המיתוסים על גרמניה החדשה ועל הפיוס היהודי-גרמני… הוא חושף את האמת המרה, שאין `גרמניה אחרת`.