לַנְּסִיכָה נִמְאַס מְהַחֲבֵרִים הַמְּעַצְבְּנִים שֶׁהַמַּלְכָּה מְנַסָּה לְהַכִּיר לָהּ. לָכֵן כְּשֶׁמּוֹדִיעִים שֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ מְבַקֵּר לֹא מֻכָּר, הִיא מַמָּשׁ לֹא מִתְלַהֶבֶת. אֲבָל אוֹלִי הוּא לֹא סְתָם יֶלֶד, וְעַד מְהֵרָה הַנְּסִיכָה מְגַלָּה שֶׁעִם הֶחָבֵר הַמַּתְאִים, גַּם טִיּוּל סְתָמִי בָּאַרְמוֹן יָכוֹל לִהְיוֹת מָלֵא תַּגְלִיּוֹת מַפְתִּיעוֹת.
הִצְטָרְפוּ לַנְּסִיכָה וְלַחֲבֵרֶיהָ בְּעוֹד הַרְפַּתְקָה מַלְכוּתִית מְשַׁעֲשַׁעַת, הַמֻּתְאֶמֶת לִילָדִים שֶׁעוֹשִׂים אֶת צַעֲדֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים בְּעוֹלַם הַקְּרִיאָה.