תל אביב, סתיו 1940. לודוויג, אדריכל צעיר ומצליח, יוצא לבלות עם ליאו, בנו בן השבע, בשעות אחר הצהריים בגינה ליד הים, כשלפתע מפציצים מטוסי חיל האוויר האיטלקי את הגינה ואת העיר כולה. הפצצה זו עתידה לשנות את מהלך חייו של ליאו, גיבור הסיפור, שיישלח בעקבותיה על ידי הוריו לחיות הרחק מתל אביב, כילד חוץ בקיבוץ בשרון, במשך שבע שנים. בחייו הבוגרים נאלץ ליאו, שחלם להיות רופא, ללמוד אדריכלות ולהמשיך את דרכו של אביו – האדריכל של המדינה. הוא אמנם מקים משפחה ומתכנן מבנים ציבוריים חשובים, אך סגנונו מנוגד בתכלית לזה של אביו. לצד עבודתו הוא מנהל חיי לילה פרועים וחסרי מעצורים, רוויי אלכוהול וסקס. שום כלל מוסרי לא עומד בדרכו, ולבסוף הוא עושה את הגרוע מכול. במהלך ארבעים ושמונה השנים המתוארות ברומן המשפחתי, מ־1940 ועד 1988, נשזר הנרטיב של שלושה דורות בני משפחה אחת עם ההוויה הישראלית על שלל גווניה וביטוייה: בניית הארץ, מלחמות, פוליטיקה וכלכלה, חיי התרבות והאמנות – כל אלה השפיעו לא אחת גם על גורל הגיבורים. הישראליות משתקפת גם בשינוי אופייה של תל אביב, מעיר קטנה וחלוצית ועד להפיכתה למרכזה של בוהמה תוססת. ארד שרון בחר לספר את סיפורו המשפחתי המורכב ממרחק הזמן בישירות ובפשטות מצמררת. זהו סיפור גדוש אירועים משפחתיים דרמטיים – תככים, בגידות, מזימות, שנאה, קנאת אחים ונקמה – העומדים בפני עצמם.