וואנסלר הוא יזם שמגיע לעמק קסום ומשעבד אותו להמצאתו - הסריך - מין סריג שיכול לשמש לכל דבר כמעט. לשם הפקתו הוא כורת את עצי הצופולה הקסומים, מקום משכנו של הלורקס, מין שד יער, "קצת חום, אזובי שכזה, מפוזר" שתפקידו לדבר "בשם העצים. כי אין פה לאף עץ". הלורקס מזהיר את וואנסלר שוב ושוב, ומתריע בפניו שלא לכרות עוד עצים. אך וואנסלר, בשכרון החושים של הצלחתו, מתעלם מאזהרותיו של הלורקס, גם כשהבלברות שניזונו מפירות הצופולה נאלצים לעזוב מרוב רעב, "לברבורשירים שלי אין אויר! עם עשן בגרון אי אפשר לשיר!"
 
הלורקס הוא אחד מיציריו האהובים ביותר של סופר הילדים תיאודור גייזל, המוכר כדוקטור סוס. גיבורו של משל אקולוגי מחורז, שמשפטו הקבוע - "I am the Lorax, I speak for the trees" - נחקק על לוח לבם של ילדים רבים ברחבי העולם, והוא מציע משל ברור על קפיטליזם וההרס שהוא מותיר אחריו, בדרכו המיוחדת, הצבעונית, המחורזת והקסומה.