קָארִי, צַ'ארְלְס וּפּוֹל, שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים אַנְגְּלִים, נִשְׁלָחִים לְבַלּוֹת אֶת חֻפְשַׁת הַקַּיִץ בְּבֵיתָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל דּוֹדָתָם הַזְּקֵנָה בַּכְּפָר. יוֹם אֶחָד הֵם מְטַיְּלִים בַּגַּן הַגָּדוֹל הַמַּקִּיף אֶת הַבַּיִת וּמוֹצְאִים אֶת הַשְּׁכֵנָה הַמְּעֻדֶּנֶת, גְּבֶרֶת פְּרַייס, יוֹשֶׁבֶת הֲמוּמָה מִתַּחַת לְעֵץ וּשְׂעָרָהּ פָּרוּעַ.  כּשְֶׁהִיא מְספַּרֶֶת להֶָם שֶׁהִיא נפָלְהָ מֵהַמַּטאְטֲאֵ שֶׁלּהָּ, הֵם מְגלַּיִם לְהַפְתָּעָתָם שֶׁגְּבֶרֶת פְּרַייס הִיא מְכַשֵּׁפָה. עַל מְנַת שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת סוֹדָהּ, הִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם מַתָּנָה - גֻּלַּת מִטָּה מְכֻשֶּׁפֶת הַמְּסֻגֶּלֶת לְהָעִיף אוֹתָם לְכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם. וְכָךְ מַתְחִילוֹת הַהַרְפַּתְקָאוֹת...
 
סִפְרָהּ הַנּפְִלאָ שֶׁל מרִֶי נוֹרְטוֹן, הַיּדְוּעָה כּמְִחַבּרֶֶת סִדְרַת "הַלַּקְחָנִים", יָצָא לָאוֹר בִּשְׁנֵי חֲלָקִים בַּשָּׁנִים 1944 וְ־1947 , והְֵם אֻחֲדוּ לְסֵפֶר אֶחָד כַּעֲברֹ עֶשֶׂר שָׁנִים. הַסֵּפֶר כָּבַשׁ אֶת לִבָּם שֶׁל מִילְיוֹנֵי יְלָדִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם, וְהָפַךְ לְלָהִיט גָּדוֹל עוֹד יוֹתֵר לְאַחַר שֶׁבּ־ְ 1971 הִתְפַּרְסֵם הַסֶּרֶט הָאָהוּב שֶׁל אֻלְפְּנֵי ווֹלְט דִיסְנִי, הַמְּשַׁלֵּב שַׂחְקָניִם חַיּיִם ואְָניִמַציְהָ. אֲנחְַנוּ שְׂמֵחִים להְַחְזיִרוֹ אֶל מַדְּפיֵ הַסְּפָרִים בְּתַרְגּוּמוֹ הַשּׁוֹטֵף שֶׁל יוֹאָב אַבְנִי.