לפנינו רווק צעיר, נטול דאגות של ממש. שמו גיסין. הכנסותיו מספיקות לו למימון חיי נוחות ולהחזקת בית כפרי עם משרת. מה רע? יש לו גם זמן חופשי בשפע, והוא מנצלו לבילויים ולטיולים בסביבה.
 
מדי פעם הוא נטרד מכמיהה מעורפלת אך איתנה הנוגעת לקיומו: הוא רוצה להבין את תפקידו בעולם. מה עלינו לעשות עם הדבר הזה הקרוי "חיים"? מה ימצא גיסין בקו האופק, במקום בו מתחיל הכחול? הוא יוצא למסע מופלא בעקבות גורלו.
 
הקריאה ברומן הזה, כמו בספריו האחרים של כריסטופר מורלי, מעוררת תחושה נדירה של אושר ספרותי. המקום בו מתחיל הכחול הוא מעדן, פנטזיה סאטירית שבה האנושות עונדת קולר של כלב. מורלי הוא אמן ההומור, האירוניה והאנושיות, ומילותיו חודרות כל כך משום שהוא כותב בגובה העיניים. הפנטזיה העדינה והגאונית הזאת יכולה להפוך ימים קשים לתשתית פורייה להצמחת תקווה חדשה.