גוף האדם הוא דרך גישה, או יכול לשמש כדרך גישה, לאכסטזה. גוף האדם יכול בהחלט לשמש למטרה זו. גדול הפסלים של יוון השתמש בגופיהם של ספורטאים צעירים כפי שלו-פו השתמש בענף של עץ הפרי. ניתן לגשת אל העל נפש או אל הנפש האוניברסאלית דרך הקווים של הגוף האנושי. הקווים של הגוף האנושי והקווים של עץ הפרי הם כמו גופו של 'הרכב מדלפי' שהזכרתי קודם לכן. עץ הפרי והגוף האנושי הם תחנות ממסר, המסוגלות לאגור אנרגיה, אנרגיה על עולמית. האנרגיה תמיד נמצאת שם אך היא לא תשודר אלא לגוף אחר או לנפש אחרת אשר קרובים או מחוברים, או מכוונים לאותו התדר. גופו של הנער היווני ששימש את פוליקליטוס ליצירת 'דיאדומנוס' היה סתמי, לא אישי, ממש כמו עץ. הוא השתמש בגוף במקום בעץ. גופו של הנער, מן הסתם, היה מסוגל לחוות תשוקות אנושיות, אולם פוליקליטוס לא ניגש אל הגוף הזה דרך התשוקות האנושיות. כמובן, הוא היה מאוהב בו ממש כשם שלו-פו היה מאוהב בענף התפוח ולאונרדו בפניו של הנער או הגלילי בחבצלות השדה.
 
בין השנים 1919-1920 חיברה המשוררת האימג'יסטית הגדולה, הילדה דוליטל את צמד החיבורים הכלולים בספר זה: הערות על מחשבה וראייה וסאפפו החכמה.