המחברת עטורת השבחים של תבשילים חריפים מהמטבח הטטארי חוזרת עם "מעשה שובבות קומי וחסר רחמים שמוביל לניצחון מפתיע של חוסן נפשי"
הניו יורקר. 
 
מקס מתגורר עם סבו וסבתו בשיכוני פליטים בגרמניה. סבתו – מטריארכית מפחידה ועיקשת ובלרינה לשעבר – עקרה אותם מאמא רוסיה בחיפוש אחר חיים טובים יותר. אלא שהיא כלל אינה מרוצה מהאופן שבו הדברים מתנהלים בגרמניה: הרופאים והמורים הם חדלי אישים, האוכל רעיל ובאופן כללי על הגרמנים אי־אפשר לסמוך.
 
מאז שמקס היה קטן, סבתו מתלוננת שהוא חלש וחסר תועלת. לא פלא שהיא מבלה את ימיה בכיתה שלו כדי לוודא שלא יאונה לו כל רע. אף שמקס נחשב שוטה בעיני סבתו, הוא פיקח מספיק בשביל להבחין בדברים שנסתרים מעיניה. כאשר אלה ייחשפו, כולם ייאלצו להתמודד עם כוחה הלא מתפשר.
 
אלינה ברונסקי כותבת על משפחה לא מתפקדת בהומור נשכני לצד רגישות לחולשות האדם. אף שהיא אינה נוטשת לרגע את השנינות המושחזת שבזכותה ספריה נמכרים בכל העולם, הסיפור מנקודת מבטו של מקס בספר הצמה של סבתא יוצר דיוקן משפחתי מרגש ונוגע ללב.