בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, נערות יהודיות מקהילות ברחבי מזרח אירופה נלקחו ממשפחותיהן במרמה, הובאו לדרום אמריקה ונמכרו לזנות. הקהילות היהודיות ביבשת החדשה נידו אותן והן חיו בשולי החברה. בריו דה ז'נרו התאגדו הנערות והקימו קהילה משל עצמן שנועדה להבטיח חינוך יהודי לילדיהן וקבורה יהודית.
 
חופה שקטה מספר את סיפורה של אסתרה, אחת מאותן נערות – תחילה דרך עיניה של איזבלה, משרתת צעירה בריו דה ז'נרו שבדרכה לעבודת יומה חולפת ליד בית העלמין של "האחיות";  אחר כך דרך עיניה של ג'ולי, הנוסעת מתל אביב לברזיל כדי לנסות לגלות מה עלה בגורלה של הדודה אסתרה האבודה; ולבסוף דרך סיפורה של אסתרה, למן נעוריה בשטעטל המזרח אירופי הדל, דרך ההבטחה לחיי אושר באמריקה המוזהבת ועד לימיה ולילותיה בריו דה ז'נרו.
 
הן כינו את עצמן 'אחיות', התושבים קראו להן הפולאקאס (הפולניות) – זהו סיפור מופלא המבוסס על עובדות היסטוריות ויש בו אכזריות וקשיחות וגם עדינות, חמלה ותנופת חיים שלא תיאמן.
 
איתן פריאר־דרור הוא סופר ומוזיקאי ישראלי. נולד בירושלים למרים וזרם פריאר. למד מוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים והלחנה לקולנוע ברימון בית ספר למוסיקה. זהו ספרו הרביעי של איתן פריאר־דרור, זוכה פרס ספיר לספר ביכורים 2016, וזוכה מלגת בוסתן הספרייה הלאומית 2017.