"הוועדה מטִבעה אינה מוצר טכנולוגי, כי אם חומר אורגני: לא מבנה אלא צמח. הוא שולח שורשים, גדל, מלבלב, קמל, מת, ואז מפזר את הזרעים שמהם יצמחו עוד ועדות בעתיד."

בחיבור מבריק ששינה את העולם, חוקי פרקינסון, מאבחן ההיסטוריון ס' נורתקוט פרקינסון את ההיגיון האנושי העקום והעיקש המונע יעילות ופריון כלכלי. החוק הידוע ביותר הנושא את שמו – "העבודה מתרחבת כדי למלא את הזמן המוקצה להשלמתה" – חולל מהפכה בהבנתנו על ניהול הזמן והתנהגות ארגונית.

פרקינסון פורס, בהומור שגלגל מצחוק דורות של מנהלים ושכירים בתאגידים, שורה של כללי אצבע שהשפיעו על התאוריה והמעש של הניהול המודרני: מהדינמיקה המובילה להתנפחות הבלתי נמנעת של ועדות ומערכות בירוקרטיות, דרך "חוק הזוטות" המסביר מדוע סעיפי תקציב פעוטים זוכים לדיונים ארוכים הרבה יותר מסעיפי ענק, עבור בנוסחה המאפשרת לזהות את האנשים החשובים במסיבה, עד הדרך האלגנטית לומר שלום למנהל בכיר שעתידו מאחוריו. 

האבחנות של פרקינסון מציעות הדרכה שלא תסולא בפז למנהיגים ולאנשי מקצוע השואפים לשפר ביצועים ולייעל תהליכים. חוקי פרקינסון הוא מדריך על־זמני לכל מי שמעוניין לשלוט באומנות היעילות.

סיריל נורתקוט פרקינסון (1909–1993) היה היסטוריון ימי בריטי וקצין בצבא הבריטי. פרקינסון הוא מחברם של כ־60 ספרים, שזה הקרוי על שמו – חוקי פרקינסון – הוא המפורסם שבהם. פרקינסון הגה כללים המובילים את השירות הציבורי עד ימינו־אנו, וממשיך להשפיע גם לאחר מותו על ניהול הבירוקרטיה בעולם.