חיים קטנטנים, ספר הביכורים של פְּייר מִישוֹן (יליד 1945) שראה אור בשנת 1984, נחשב לאחת מפסגות הספרות הצרפתית. הרומן מורכב משמונה סיפורי־חיים קצרים של דמויות ממחוז ילדותו, קְרֵז שבלב צרפת, שחייהן השיקו ברגעים שונים להתבגרותו של המספר, בן־דמותו של המחבר. אין זו אוטוביוגרפיה במובנה הרגיל, אלא חקירה של זיכרון וזהות באמצעות הכתיבה, יצירה שהיא חניכה לחיים המוקדשים לספרות.
 
מישון, סופר יחיד במינו, מעניק לאנשי השוליים קול, ולזיכרון – ממשות: חיים צנועים וכמעט נעלמים מן העין זוכים בלשונו הדחוסה והעשירה לנוכחות, לכבוד, לנצחיות שברירית. זוהי כתיבה מרוממת שבה בעת מקפידה להיות נאמנה לעוני ולקשיחות של החיים שהיא מתארת. כל מילה בה שקולה ומלוטשת, והמשפטים נפרשים כתנועת הזיכרון עצמו, מתוך תשוקה לאחוז במה שנמוג.
 
הספר תורגם ל־25 שפות, והוא נקרא ונלמד עד היום כמופת של כתיבה הומניסטית, לירית ונוקבת כאחת.