התחלתי לכתוב את הספר חרבות ברזל, לבבות שבורים ב-8 באוקטובר 2023, לאחר לילה ללא שינה. ראיתי בערוץ בינלאומי את הזוועות ביישובי עוטף עזה, ולשם שינוי, את ההפגנות הרועשות בזכות החמאס בבירות העולם.
 
ידעתי שיש מי שיזייפו ויעוותו את הפרק הסוער הזה בהיסטוריה על ידי שקרים וחדשות כוזבות, בגלל רגשות קיצוניים, קנאות נבערת, שנאה עיוורת של אחדים והערצה טיפשית של אחרים. חשתי שתפקידי הוא לומר את האמת אודות אותם מאורעות מטלטלים שזעזעו את העולם. אבל לומר את האמת עכשיו, היום, לא בעוד שנה או שנתיים או חמש. עכשיו.
 
ההיסטוריה יכולה לחכות שנים עד שרוב העובדות האמיתיות יצאו לאור ויהיו זמינות לחוקרים. אבל הספר הזה לא יכול לחכות. חדשות כוזבות וסיפורים שקריים מציפים את התקשורת, את האוניברסיטאות, את המוחות של פתאים צעירים ופעילים בוגרים.
 
בעת שכתבתי את הספר הזה רציתי שהקוראים שלי יעקבו אחר המאורעות בדיוק כמו שעקבתי אני, ינשמו את האווירה, יחיו את החודשים הדרמטיים האלה לצדי, יחושו את הכאב, הנחישות, המאבק הפנימי וחשבון הנפש של הישראלים. ניסיתי לכתוב את האמת. ניסיתי להיות אובייקטיבי, אך לא ניטרלי. איש לא יכול להיות ניטרלי. לעולם לא.