"חִצֵּי הַזְּמַן מֵאָז וּמִתָּמִיד פּוֹגְעִים", כתב בתחילת האלף השני המשורר והפילוסוף-הרציונליסט אבו אלעלאא' אלמערי - מלים שקיבלו ממשות אירונית בשנת 2013, כשניתצו אנשי דאעש את פסלו של אלמערי בעיר הולדתו, מערת אלנועמאן, מדרום לחלבּ שבסוריה. אלמערי, שכונה גם "העיוור הנצחי", תיאר את עצמו כאסיר של שלושה בתי כלא: של העיוורון, של הגוף העכור ושל חיי הפרישוּת שבהם בחר מרצון. לֻזוּמִיַאת - לֻזוּם מַא לַא יַלְזַם (התחייבויות וחובות מוּפָרִים) הוא מבחר מתוך מפעל השירה המתריס והנועז שלו, הכולל יותר מ-1,500 שירים. אלמערי הטיל ספק בכל סוג של אמונה עיוורת, וקרא תיגר הן על המוסכמות החברתיות והפוליטיות של תקופתו והן על הדגם הפואטי המקובל בשירה הערבית של זמנו ("חָרוּז נָדוֹשׁ וּמְאֻלָּץ"). הספר רואה אור במכתוב - סדרת ספרים מצוינת של תרגום לעברית מיצירות הספרות הערבית. הפרויקט הוא יוזמה של מתרגמים וחוקרי השפה הערבית, יהודים ופלסטינים, והוא תוצר של חוג המתרגמים שהתגבש במכון ון ליר בירושלים.