רוּבִּי הוּא חֹלֶד קָטָן וּקְצָת פַּחְדָן, שֶׁגָּר בִּמְחִלָּה חֲשׁוּכָה. 
יוֹם אֶחָד הוּא מֵגִיחַ מֵהָאֲדָמָה אֶל מָקוֹם מוּזָר וּמְסַקְרֵן מְאוֹד. 
מָה זֶה הַמָּקוֹם הַמּוּאָר וְהַמְּפֹאָר הַזֶּה? לָמָּה כֻּלָּם רוֹצִים לְבַקֵּר בּוֹ? וּמָה הַקֶּסֶם שֶׁמִּתְרַחֵשׁ בּוֹ בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁכֻּלָּם יְשֵׁנִים? 
מַזָּל שֶׁרוּבִּי פּוֹגֵשׁ גַּם אֶת לִילוֹ, הַצִּפּוֹר הַמַּצְחִיקָה,  שֶׁיּוֹדַעַת אֶת הַתְּשׁוּבוֹת לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת וְלֹא מְפַחֶדֶת מִכְּלוּם,  אֲפִלּוּ לֹא מֵ... הַצִּילוּ הַשּׁוֹמֵר!!!!
 
אֶת לילה במוזיאון כָּתְבָה עדית נרובאי, שֶׁלָּהּ נִסָּיוֹן רַב־שָׁנִים בְּהַנְגָּשַׁת אָמָּנוּת לִילָדִים. כָּאן, בְּלִוּוּי אִיּוּרֶיהָ הָעַלִּיזִים שֶׁל רוֹנָה מוֹר, הִיא מַפְגִּישָׁה אֶת הַיְּלָדִים עִם יְצִירוֹת אָמָּנוּת מְפֻרְסָמוֹת, כְּמוֹ הַ"מּוֹנָה לִיזָה" שֶׁל לֵאוֹנַרְדוֹ דָה וִינְצִ'י, "רַקְדָנִית עַל בָּמָה" שֶׁל אֶדְגָר דֵגָה וְעוֹד וְעוֹד, דֶּרֶךְ סִפּוּר הַרְפַּתְקָאוֹת מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמְלֵא דִּמְיוֹן, שֶׁמִּתְרַחֵשׁ כֻּלּוֹ בְּמִסְדְּרוֹנוֹת הַמּוּזֵאוֹן.