משך שנים רבות תפסו "מכתבים אל משורר צעיר" מקום נכבד ברשימת התפוצה שח ספרי רילקה. אניני נפש מכל שכבות החברה, צעירים ולא כל-כך צעירים, מצאו עזרה וחיזוק בדבריו הסמכותיים של המשורר הדגול על יצירה וייעוד, על אהבה ונישואין, על מין וייצריות, על דמות האשה העתידית, על האדם הבונה את אלוהים ושוב ושוב על הבדידות,שעם כל כובדה על איש-המעלה לעמוד בה ולהפיק ממנה ברכה. למקרא העצות וההנחיות, שקצתן מתעלות להתנגנות פיוטית, נשכח מן הקוראים שכותב הדברים עודנו איש צעיר בעצמו: אף אחד מספריו החשובים טרם ראה אור בשעה שהחלה ההתכתבות,והוא עצמו מבוגר רק בשבע שנים מן הנמען שטרם מלאו לו עשרים. מי שמופיע במכתבים האלה כמושל-בכיפה בחיים, עם בעיות-פרנסה מעיקות, עם התהליך הכאוב של התרת נישואין שמיצו את עצמם, עם חוסר-בית או אף העדרו של מקום-מגורים קבוע, עם ההתנגשות המתמדת בין תביעות החיים לתביעות היצירה וע התנקתות הקשה מן השפיעה הבלתי-מבוקרת של כתביו המוקדמים לטובת דרכי ביטוי מוצקות ונשלטות יותר בשירה ובפרוזה. נראה הדבר שההמלצות וההכוונות הכלולות מכתבים האלה, יותר משהן מופנות אל פרח-הקצונה פרנץ קפוס, הן הידיינות נוקבת של הכותב עם הבעיות מרכזיות של קיומו כאדם וכיוצר.