עשור האחרון ניהלו ביניהם הפסיכולוגית ניצה ירום והסוציולוג זאב הירשפלד דיאלוג על הטיפול הנפשי בזמננו. הם ראו מטפלים ומטופלים המתקשים להתמודד עם אי הוודאות שבעולם שחלים בו שינויים עמוקים. הם ראו מטפלים הנקרעים בין המחויבות כלפי מטופליהם לבין הנאמנות לדו ֹגמו ֹת המקובלות בגילדה המקצועית שאליה הם משתייכים. הם ראו מטופלים שהנוקשות המקצועית של מטפליהם יוצרת בהם ניכור ומקשה עליהם לזכות בהקלה שבה הם רוצים. ספר שלפניכם הוא תוצר של הדיאלוג המתמשך הזה. מוצע בו ”מצפן” טיפולי — מעין מערכת הפעלה מקצועית וערכית שאתה ניתן להתמודד עם בסיטואציות שונות ועם מטופלים מכל המינים. הוא מנסה לחרוג מן הדיון הסגור המתקיים לא פעם בחוגי המקצוע ולקחת בחשבון תהליכים חברתיים המשפיעים על כל בני זמננו ותובנות על מנגנוני ההאחדה המתקיימים בתוך ”המקצועי”.
המצפן הטיפולי מבוסס על קשר אנושי שיש בו הקשבה, התעניינות וכבוד למטופל, מטופל שהוא שותף לדרך ולא ”חומר” בידיהם הפרשניות של המטפלים. הנאמנות הראשונית, קובעים ירום והירשפלד, היא תמיד למטופל ולטובתו. מטפלים ומטופלים חייבים להיפטר מן הכבלים הקונצפטואליים והמתודולוגיים שבהם המקצוע כבל את עצמו בעשורים האחרונים ולצאת עם מטופליהם לדרך חדשה.
