לדרור ברנר, יזם ההייטק המבטיח, יש שאיפות אדירות לאינסטמיינד, סטארט־אפ שהקים לא מזמן. יש לו רעיון ברור לגבי האופן בו מילים ישנו את העולם. גם עבור האנשים שסביבו המילים משמעותיות; חוקרת הספרות רותמת את הז'רגון האקדמי לתפקידה כסמנכ"לית התוכן, המפתח הראשי של החברה נתלה בכל שבר משפט שעשוי לעזור לו להרכיב מחדש את חייו, המנקה קולטת כל מילה ומאפסנת אותה במוחה לרגע הנכון, ואימו של היזם מתעקשת להבין את בנה על אף שאין שום סיכוי שתבין את שפתו. בתמצית, אינסטמיינד מבקשת לפענח בכלים של בינה מלאכותית את נפש האדם, ועושה זאת באמצעות מיטב הספרות העולמית. שהרי אם האדם הוא בסך הכול פונקציה מתמטית שממירה רגש למילים, אז הרומנים שנכתבו עד כה הם מאגר בלתי נגמר של רגשות אנושיים מקודדים במטאפורות ודימויים. ככל שיותר ספרים נקראים על ידי צוות החברה, ככל שיותר בני אדם מתמסרים לשיחה עם האלגוריתם, האנושות מתפענחת בקלות. מכאן הדרך אל ריפוי ונחמה, שיבוש שוק הפסיכולוגיה העולמי, וכמובן, אל האקזיט, הופכת ברורה ומובטחת. וממילא אם אף אחד לא קורא יותר ספרים במאה העשרים ואחת, מדוע שהספרים לא יקראו את בני האדם?
משאבי אנוש, ספר הביכורים של שחר קמיניץ, יזם ומנכ"ל מוכר בתעשיית ההייטק, הוא ספר של הרגע הזה בזמן. הוא מהונדס ומתוכנן בקפידה אך מתפקע מרגש ואהבת אדם, כמתבקש מספר שמגשר בין עולמות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית לאמנות הסיפור.
