התכנון והבנייה של השיכון החברתי והציבורי הם מפעלים חסרי תקדים בהיקפם ובין החשובים שיזמו גורמים בתנועה הציונית מאז חודשה ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. השיכון הציבורי שנבנה בשנים 1967-1945 הוא מאגר הדירות הגדול ביותר בארץ, המונה כמיליון וחצי יחידות דיור, והוא משמש השראה לדורות של אדריכלים.

הספר נחלת הכלל, מאת דן פרייס, חושף את שורשיו האידאולוגיים של מפעל הבנייה החלוצי הזה ומתאר כיצד חתרה האדריכלות המודרנית בארץ ישראל לממש דרכו את ערכי היסוד של הציונות הסוציאליסטית: שיוויון חברתי, צדק חלוקתי, בעלות ציבורית על הקרקע ובניית חברה חדשה.

באמצעות ניתוח ביקורתי של הנרטיב ההיסטורי, האידאולוגי והאדריכלי שרווח עד שלהי שנות השישים, חושף אדריכל ד"ר דן פרייס את האתגרים שהציבה השונוּת התרבותית בבניית זהות ישראלית מאחדת ומנתח את דרכי הפעולה שנקטו אדריכלים, מתכננים ופקידי ממשלה כדי ליישם את חזונם. 

הספר מציע דיון מקורי במורשת התרבות האדריכלית בישראל ומזקק את ההישגים התכנוניים ואת הערכים החברתיים הייחודיים הגלומים בה.
 
אדריכל ד"ר דן פרייס הוא חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ושותף במשרד אדריכלים בתל אביב. עבודתו האקדמית והמקצועית מתמקדת באחריות החברתית והסביבתית של האדריכל ובחקר האדריכלות בארץ ישראל המודרנית.