למראית‭ ‬עין,‭ ‬אי‭ ‬אפשר‭ ‬לנחש‭ ‬שגרישה, ‬הגבר‭ ‬השתקן‭ ‬והשמנמן‭ ‬שמתגורר‭ ‬עם‭ ‬אימו‭ ‬בדירת‭ ‬שיכון‭ ‬מתפוררת,‭ ‬מתגלגל‭ ‬ממאה‭ ‬למאה, ‬מארץ‭ ‬לארץ‭ ‬ומגוף‭ ‬אחד‭ ‬אל‭ ‬גוף‭ ‬אחר.‭ ‬החיים‭ ‬המסעירים‭ ‬שחווה‭ ‬לפני‭ ‬ארבע‭ ‬מאות‭ ‬שנה‭ ‬בעיירה‭ ‬נידחת‭ ‬במזרח‭ ‬אירופה,‭ ‬במאה‭ ‬השמונה–עשרה‭ ‬בוונציה, ‬או‭ ‬מאה‭ ‬שנה‭ ‬אחר‭ ‬כך‭ ‬במרוקו, ‬הותירו‭ ‬בו‭ ‬חותם‭ ‬וצלקות.‭ ‬
 
 
 
גרישה‭ ‬הוא‭ ‬אולי‭ ‬השקרן‭ ‬הכי‭ ‬כן‭ ‬שיצא‭ ‬לכם‭ ‬להכיר,‭ ‬ובכל‭ ‬זאת‭ ‬לא‭ ‬נראה‭ ‬שמישהו‭ ‬מאמין‭ ‬לו.‭ ‬אולי‭ ‬גם‭ ‬הוא‭ ‬כבר‭ ‬לא.‭ ‬אימא‭ ‬שלו‭ ‬תגיד‭ ‬לכם‭ ‬שגלגול‭ ‬נשמות‭ ‬זאת‭ ‬שטות‭ ‬גמורה.‭ ‬מבחינתה‭,‬ "חיים‭ ‬יש‭ ‬רק‭ ‬אחת,‭ ‬כל‭ ‬השאר‭ ‬זה‭ ‬מטאפורה". ‬
 
 
 
לאורך‭ ‬נשמות‭ ‬גרישה‭ ‬ואימו‭ ‬מנהלים‭ ‬קרב‭ ‬חסר‭ ‬רחמים‭ ‬על‭ ‬ליבו‭ ‬של‭ ‬הקורא.‭ ‬אבל‭ ‬מי‭ ‬ינצח‭ ‬‮–‬‭ ‬הנשמה‭ ‬או‭ ‬הגוף,‭ ‬הפנטזיה‭ ‬או‭ ‬המציאות, ‬הבן,‭ ‬האֵם‭ ‬או‭ ‬רוח‭ ‬הקודש?
 
 
 
נשמות‭ ‬הוא‭ ‬קרנבל‭ ‬מסחרר‭ ‬ומבריק‭;‬ רומן‭ ‬עשיר‭ ‬וּוירטואוזי‭ ‬שמדלג‭ ‬בין‭ ‬תקופות‭ ‬וסגנונות‭ ‬אך‭ ‬נעוץ‭ ‬עמוק‭ ‬עד‭ ‬כאב‭ ‬בשורשיו‭ ‬היהודיים‭ ‬של‭ ‬מחברו.‭ ‬רומן‭ ‬על‭ ‬גמישותה‭ ‬המתעתעת‭ ‬של‭ ‬נפש‭ ‬האדם‭ ‬ועל‭ ‬הכמיהה‭ ‬הנואשת‭ ‬למשמעות,‭ ‬או‭ ‬לפחות‭ ‬לנשמה‭ ‬אחת‭ ‬קטנה‭ ‬שתבין‭ ‬אותנו‭.‬ 
 
 
 
רועי‭ ‬חן‭ ‬הוא‭ ‬סופר, ‬מתרגם‭ ‬ומחזאי‭ ‬הבית‭ ‬של‭ ‬תיאטרון‭ ‬"גשר".