"החירות המודרנית היא חירות אינדיווידואלית. החירות הפוליטית נועדה להבטיח אותה; ומכאן היא נחוצה. אך לדרוש מעמי התקופה שלנו להקריב את כל חירותם האינדיווידואלית למען החירות הפוליטית, כדרכם של עמי קדם, זו הדרך הבטוחה ביותר לנתק אותם מהראשונה, ולאחר זמן קצר לחטוף מהם גם מהשנייה. אתם מבינים, רבותיי, כי אבחנותיי לא נועדו כלל להקטין את יוקרתה של החירות הפוליטית. אינני גוזר מהעובדות ששטחתי בפניכם את המסקנות שאחרים גוזרים מהן. נפשות אלה מסיקות כי מאחר שבני העת העתיקה היו חופשיים, ומאחר שאנחנו לא מסוגלים עוד להיות חופשיים כמותם, מכאן שנגזר עלינו להיות עבדים. אנשים אלה היו רוצים לבסס משטר חברתי חדש בעל מספר קטן ביותר של יסודות השייכים, רק הם, למצבו של העולם בימינו. יסודות אלה הם הדעות הקדומות שנועדו להפחיד את בני האדם, אגואיזם שנועד להשחית אותם, כסילות כדי לשלול מהם את בינתם, תענוגות גסים כדי להשפיל אותם, עריצות כדי להנהיג אותם." 
בנז'מן קונסטאן, מתוך הספר על חירותם של בני העת העתיקה.