כרך זה, שהוא אוסף סיפורי זוגות – סיפורי אהבה ופירוד, מכיל את הסיפורים "בדמי ימיה", "בנערינו ובזקנינו", "גבעת החול", "לילות", "אחות", "חופת דודים", "פנים אחרות" ו"הרופא וגרושתו"; ואת "סיפור פשוט". "סיפור פשוט" הוא הרומן השני שפרסם עגנון, אחרי "הכנסת כלה". זירת התרחשותו היא העיירה שבוש, ועלילתו היא פרשת השידוכין והנישואין של הירשל הורביץ ומינה צמליך. הירשל, עלם בן שבע־עשרה, שעזב לא מכבר את בית־המדרש, מתאהב בבלומה – קרובת משפחה יתומה וענייה המתאכסנת בבית משפחת הורביץ ועובדת בו כמשרתת. אף שהוא מקבל עליו את דין שידוכו למינה, אין הירשל יכול להשלים עמו, ובלילות הוא נראה פוסע עד קצה העיר לעבר הבית שבלומה עברה להתגורר בו. בצר לו הוא נשען על שער הבית, מניח את ראשו על כפות המנעול ובוכה. באחד הימים כשגוברת מצוקתו הוא מתמוטט. הסיפורים "פנים אחרות" ו"הרופא וגרושתו" הם מפסגת יצירתו של עגנון; שניהם עוסקים בבעיות הזוגיות בהקשר החברתי המודרני על נפתוליהן השונים. "בדמי ימיה" הוא סיפור לירי על אהבתה ונישואיה של נערה צעירה לאהוּב נעוריה של אמה המתה, בניסיון לממש את אהבתה של האם. ש"י עגנון חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.