אט־אט, בנשימה ארוכה, במונולוג אחד ובשלושה סיפורים, נפרשות תולדותיה של משפחת אוֹפים. יחסים מורכבים של אבוֹת ובנים, אהבת־אֵם ואהבת אִשה. סיפור של שכוֹל ומסירוּת, כאב וזכרון, מירושלים והגליל של ראשית המאה עד לכפר בשפלה של שנוֹת השבעים. כל זה בכתיבתו הכנה, רבת ההמצאה והדמיון, של מאיר שלו.