העכשווית, מפתיעה בין השאר, מבחינה מרכזית אחת. מצד אחד, יואב גלבוע הוא משורר שחוגג תמות של ליריקה מסורתית, המגולמת למשל בשירי אהבה, בשירי משפחה וכיוצא בהן. אולם, מצד שני, לפנינו משורר המגלה כמעט בכל שיר שלו, או על כל פנים, ברבים משיריו הכלולים בקובץ שלפנינו, צדדים רעיוניים ואסתטיים מפתיעים ובלתי צפויים, שניצבים כביכול ב"אנך של 90 מעלות" לעומת הרקע הלירי הבסיסי. אכן, בין ליריקה לחידושים חווייתיים וסגנוניים, המשקפים - כך נראה לי - חוויות ותחושות של הדור הצעיר בארץ ניצב המשורר שלפנינו בעמדה עצמאית ומעניינת משלו.