ארבעה סיפורי מופת של הסופר הגדול, החושף את חולשות הטבע האנושי ואת מצוקתו הקיומית של האדם מתוך התבוננות מפוכחת, נטול אשליות ואפילו אכזרית מעט, אך רוויה הומור וחכמה. הכמיהה לאושר-שכמו נמצא בהישג יד ואף על פי כן הוא מוחמץ תמיד-עומדת במרכז ארבעה הסיפורים. אוסף סיפורים: פריחה שנתאחרה, שלוש שנים, ממלכת הנשים, מעשה משעמם. אנטון פאבלוביץ' צ'כוב: 1860-1904 מספר ומחזאי רוסי. החל לכתוב מערכונים קומיים בעת לימודי הרפואה באוניבריסטת מוסקבה, ולאחר סיום לימודיו ב-1884 התפתח והיה לסופר רציני יותר. היה חולה שחפת, וב-1892 רכש אחוזה במליכובו. ב-1897 לאחר הרעה במצבו, עקר ליאלטה שבקרים. מחזהו הראשון 'השחף' 1896 לא זכה להצלחה עם העלאתו, אך ב-1898, משהועלה על ידי התיאטרון האמנותי המוסקבאי של סטאניסלבסקי, זכה להצלחה כבירה. מחזותיו החשובים ביותר שנכתבו עבור התיאטרון האמנותי הם 'הדוד ואניה', 'שלוש אחיות', ו'גן הדובדבנים'. "והיה ויופיע אקדח במערכה הראשונה-הרי שעד סוף ההצגה הוא חייב לירות!"