ציבור, שיתוף וקרקע, ספרו של קייס נאסר, עוסק בהבניית המרחב העירוני של החברה הערבית וממחיש את הקשר הסבוך שבין חוק, לאומיות, חברה, תרבות ומרחב באמצעות התמקדות בשני מקרי בוחן. מלבד תיאור הקשיים והמורכבויות נאסר מציע בספר זה תפיסה חדשה של תכנון וחקיקה, שתבטא את צורכי המדינה ודרישותיה ותכיר בצרכים ובדרך החיים של החברה הערבית.