משהו משתנה בחיים של נתן. הוא נתקף חולשה מול תלמידיו. חרדות סתומות מציפות אותו. נתן רואה דברים: העולם מדבר אליו בלשונות - משגר אליו סימנים וקריאות, מענה אותו בחידות ובאותות מצוקה. כוח זר ומערער פועל בחייו ומפקיע אותם ממנו, לאט ובהתמדה. בחיפוש אחר מרפא נוסע נתן לבית סבתו בקדיתא. שם הוא נקלע לעולם זר ומסתורי של לחשים וקללות, שהגיבורה הראשית שלו היא האדמה: חתומה, חידתית, נעולה; עולם שבו בני אדם וחיות מתגלגלים אלה באלה, ושיחי הפרא מתפשטים על סיפיהם של בתים ארעיים. נתן נסחף בעל כורחו לתוך חיי הקהילה, שבראשה עומד מרפא רוחני. יהיה עליו לצלול למעמקיו של עבר שלא הכיר, לדובב אהבות גנוזות ולהשיב רוחות למנוחתן, בטרם יעלה בידו לגרש את השד שהשתלט עליו - או שמא דווקא להיכנע לו?
 
ההופעה של צֶלֶם היא אירוע משמעותי בספרות העברית העכשווית. ההוויה החלופית שמחולל הרומן שכתבה עינת יקיר מאירה בין השאר את מציאות החיים הישראלית באופן ייחודי ובלתי צפוי. צלם הוא רומן על הסודות שאנו נושאים בבלי דעת, על הירושות המוצפנות בשמותינו ועל החוב האינסופי שלנו לרוחות הרפאים המפרנסות את בתינו.