אלי אמינוב (1939-2022) היה אחד הקולות הצלולים, השנונים וההגונים שליוו את עשרות השנים הראשונות להקמתה של מדינת ישראל. הוא היה אחד החותמים על הקריאה ההיסטורית "לצאת מהשטחים הכבושים" בקיץ 1967, וחבר פעיל כמעט בכל קבוצת שמאל רדיקלי שדחתה את רעיון "המדינה היהודית" ואת האידיאולוגיה הלאומנית של הטוהר הדתי והאתני שחרתה על דגלה. אלי כתב, הדפיס והפיץ את רעיונותיו במשך שנים ארוכות. היה לו קהל זעיר של תומכים וידידים, אל מול קונצנזוס אטום ומלוכד, מימין ועד "שמאל", שהמשיך (וממשיך) להאמין ברעיון הציוני.
 
בקובץ מאמרים זה, קולו הצלול, נאספו 20 מאמרים מתוך משנתו הענפה – מאמרים הכוללים סקירה מקיפה של הדרך שבה הוליכו מנהיגי ישראל את אזרחיה לכליאה במסגרת הבעייתית שבה כולנו חיים כיום, וכן דיון במגוון של סוגיות מרכזיות למשנתו הפוליטית המרתקת.
 
סוגיות אלה שהיו אקטואליות בזמן פרסום המאמרים, נותרו רלוונטיות ובלתי פתורות עד היום הזה.