אפשר בצדק לבוא בטענות למבקרי ספרות על ההרגל שלהם לתייג סופרים ולארוז אותם בחבילות. תחילה סיווגו המבקרים את הסופרים לקדמונים, כלומר סופרים יווניים ולטיניים, ומודרניים, כלומר כל סופר פוסט-קלאסי. לאחר מכן הם סיווגו אותם על פי תקופות, האוֹגוּסְטָנים, הוויקטוריאנים וכן הלאה, והיום הם ממיינים אותם לפי עשורים, סופרי שנות השלושים, הארבעים וכן הלאה. בקרוב מאוד, כך נראה, יתייגו סופרים, כמו מכוניות, לפי השנה. כבר הסיווג על פי עשור הוא אבסורדי, שכן עולה ממנו שסופרים מפסיקים, למרבה הנוחות, לכתוב בסביבות גיל שלושים וחמש.