בֵּין לְהָבִים שֶׁל דֶּשֶׁא חַד
 
פִּרְחֵי קַחְוָן תְּמִימֵי מַבָּט. 
 
כְּמוֹ זֹהַר כּוֹכָבִים רָחוֹק,
 
עַל שַׁחַק שֶׁכֻּלּוֹ יָרוֹק.
 
זהו אחד השירים בקובץ שירי לי שיר, שעליו העידה כריסטינה רוזטי כי "יש בו פנינים שלא נדלו ואבני חן שלא נכרו מהמעמקים". את הקובץ הקדישה המשוררת, שלא היו לה ילדים משלה, "בלי רשות לַתִּינוק שהציע אותם". 
 
כריסטינה רוזטי היתה אחותו של הצייר הנודע גבריאל רוזטי. דיוקנה שצייר מופיע כאן בחזית הספר. רוזטי נחשבת אחת מבכירות השירה הוויקטוריאנית. שירי הילדים שלה מיועדים כיום לקוראים מבוגרים, שיוכלו להעריך את נגיעתה המעודנת והנוגעת ללב בעצבים החשופים של תקופתה: עוני, יתמות ושכול, ולא פחות מכך גם ביפי הטבע ועוצמתו. 
 
נלווים אליהם האיורים המקוריים מהספר שראה אור לראשונה ב-1893.
 
את השירים תרגמה מאנגלית עופרה עופר אורן, כלת פרס ראש הממשלה והמחברת של תשעה ספרי פרוזה. קובץ השירים של עופר אורן מה המים יודעים על צמא, שכלל שירי מקור ותרגומים, ראה אור ב-2018. את שני הספרים ערכה המשוררת אנה הרמן.