שיריה של ניצן יוגב מתרחקים מהקלישאות ומהמלים הגדולות. הם לא מבקשים להעניק נחמה כוזבת, או לצייר את העולם בצבעים עליזים, אלא מבקשים לגעת גם באפל ביותר. אבל הם גם מבקשים לעשות זאת מתוך יופי מילולי ומוסיקלי, כפי שהיא עצמה אומרת באחד השירים בספר תפילת חלב. השירים של יוגב פואטיים מאוד אך בה בעת גם ישירים וחשופים. זהו ספר שנוגע בהורות, במשפחה, במוות, בנשיות. נע בין ילדות לבגרות וחוזר חלילה. בכל הנושאים האלה הוא מצליח לגעת בעדינות מילולית ורגשית, ומתוך ניגון דק על נימי הנפש.
אלי אליהו