''מעלי שמעתי את הרוח במפרשים. אני זוכר שחשבתי: זה מטופש… אני בלי חליפת הצלה. אסור לי לעשות את זה. ואז הסירה חגה והיטלטלה בעוצמה והושלכתי הצידה. הידיים שלי היו מלאות ולא הספקתי לתפוס במעקה. הייתי במים הקרים עוד לפני שהספקתי לפתוח את הפה ולצרוח.'' לאחר שנשטף לחופו של אי נידח באוקיינוס השקט, צריך מייקל לשרוד לבדו. והוא לא מוצא אוכל, הוא לא מוצא מים, עד שבסופו של יום נרדם, חסר כל תקווה. כשהוא מתעורר בבוקר, הוא מוצא לידו צלחת ובה דג, פירות וקערית מים זכים. הוא לא לבד… הספר זכה בפרס ספרות הילדים לשנת 2000.