סיפורים עצובים זה אחלה, אבל אם אין להם סוף שמח, מה הם שווים בכלל? אז איך סיפור חייב להסתיים? ואיך חיים צריכים להתחיל? ומה רואים מנקודת מבטה של נמלה? ולמה חשוב להקפיד לכתוב בעיפרון? 
בקובץ זה, הכולל אחד-עשר שברי סיפורים ונובלה אחת, מתמקד גיל חובב באלה שמבטנו בדרך כלל פוסח עליהם: יקים בסוף הדרך, הומואים בתחילתה, משוררות שאוהבות ש"סניקים ועובדות זרות על סף גירוש. בין דמעות של כעס וגיל, בין צחוקים של מבוכה ואושר, מתברר אם מיכלאנג'לו היה מלך הקיטש, אם אבן גבירול היה גרפומן והיכן צדקה הנסיכה דיאנה.

עוד מתבררים חוקי הזקנה, חרדותיהם הכמוסות של צוות עובדי הספרייה הלאומית בגבעת רם, הסכנות הכרוכות בבצל ירוק ונוהלי השמדת המסמכים של חיל המודיעין הישראלי - כל זה רגע לפני סיום, בתחילת סוף הדרך.