מהנדסי הנפש האנושית היא מיצירות הספרות הייחודיות שנכתבו לאחרונה בעברית. הדבר ניכר כבר ב"הקדמת המתרגם" שפותחת אותה, המציגה את הספר כתרגומה העברי של יצירת מופת מסתורית שנכתבה ברוסית מעט אחרי מלחמת העולם השנייה. למרבה הפלא הספר מצליח להצדיק את הציפיות שההקדמה יוצרת, וההרגשה היא שמחבר הרומן, לאון פרנקו, לא רק כתב ספר עברי מפתיע ביופיו אלא גם המציא סופר רוסי מחתרתי, ומדובר כמובן בהישג יוצא דופן.
גם מבנה הספר ייחודי ומלא יופי. אף שהעלילה בדיונית לחלוטין, היא חגה סביב דמותה ההיסטורית של לודמילה פאבליצ'נקו, שהיתה הצלפית הסובייטית המהוללת ביותר במלחמת העולם השנייה. דמותה המכשפת של פאבליצ'נקו מניעה את הרומן כולו, אלא שאנחנו זוכים להכירה בעיקר מבעד לדמויות הגבריות שמקיפות אותה: חייל רוסי שפאבליצ'נקו מצילה, צלם עיתונות שנשלח לתעד אותה, ובכיר במערך התעמולה הסובייטי שמתאהב בה נואשות. רק לקראת סוף הספר מתגלה תודעתה של פאבליצ'נקו עצמה ומאירה באור חדש את העלילה כולה. לספר ייחוד צורני נוסף – לכל פרק מצורף תצלום היסטורי שהטקסט מתכתב איתו ושואב ממנו השראה. התוצאה היא עלילת דברים מסחררת, בעלת אופי ספירלי, שמרחיבה ללא הרף את תודעתם של הקוראים בעודה מענגת אותם במשחקי פרספקטיבה עדינים ובהומור דק ומפתיע. (אלי הירש)
