אוויר עולם הוא חיבור מופלא בין הוויית עולם התורה ונופי ירושלים ובין צורת התבוננות שקרובה לשירת יפן הקצרה. שילוב העולמות, הנראים במבט שטחי רחוקים, נובע ממכנה משותף עמוק בין אנשים, שאינו מוגבל לתרבות מסוימת, והוא היכולת להבחין בפרטים ולראותם במלוא משמעותם, לראותם בעין מופתעת ולמצוא להם מילים נכונות.
 
כל אדם עמד בחלון פעם והרגיש רוח נושבת, אבל רק בשירת הספר הזה מה ש"חוֹמֵק דֶּרֶךְ רֶשֶׁת חַלּוֹן" הוא "רַעַד". הרעד מתחיל במשב רוח, מגיע לרשת הנרעדת, ומשם אל הרוח הפנימית.
 
אותו "רַעַד" מזמין להתבוננות מחדש במוכּר, כמו ידית לחלון הצצה שנפתח אל בית המדרש וסביבתו. בספר מתגלה כי מקום זה הוא "אוֹצַר מַרְאוֹת".
 
הספר הזה מבקש, כלשון שיר של שלוש מילים בו, "לָגַעַת מִקְצָת שָׁמָיִם". שוב ושוב, בכל יום, בכל אשר נביט.