הרופא מסכם בערוב ימיו את חייו – החולשות האנושיות, החולי, המוות וההתחדשות המתמדת – בסיפור שכולו פיוט, חכמת חיים ואופטימיות. הוא מסתובב בכפר ומבקר את החולים, מעודד את הזקנים ומיילד תינוקות, ודון פדרו, תרנגול החצר שלו, מתלווה אליו תלוי על זרועו. 
 
בינת השכווי הוא ספר מרגש, מלא שנינות וחדוות חיים. שיר הלל עדין לחיים, לטבע ולאדם; יצירה מפעימה שמזמינה קריאה ועוד קריאה.