בין ירושלים ולנינגרד נפרשות שתי יריעות חיים שחוטיהן נשזרים אלה באלה. מחד, סשה קמינקא, יוצא ברית המועצות, אמן ומרצה באקדמיה הירושלמית לאומנויות "בצלאל", מוצא את עצמו בארץ אבותיו הישנה־חדשה כורע תחת רודנותו האידיאולוגית של הממסד האומנותי. מאידך, מישָׁה קאמוב, אמן וחבר נעוריו של קמינקא ובעיני רבים גיבור תרבות האַנדֵרגרַאוּנד בלנינגרד, שמצא את דרכו האומנותית כמו גם את אמוּנתו בנצרות הפּראבוֹסלאבית.
 
בכתיבה עשירה ומלאת הומור, סשה אוקון רוקם בספר בצילו של חור שלל מרהיב של דמויות, נאצלות ונכלוליות, נפלאות ונלעגות, מזהירות ועלובות, ותערוכה אחת, שעליה, כמו על כף המאזניים, נח גורלו של הצייר.