האיש שלא ידע למות מכיל אחד־עשר סיפורים קצרים ואחריהם נובלה שהספר נושא את שמה. הספר מסתיים בפואמה/שיר, מעין הרהור על הזמן, כחותמת לרוח הספר.

הסיפורים, ברובם ריאליסטים, מקצתם דמיוניים, טבולים כולם בעצבות וחמלה, ועשויים לעורר בקורא הזדהות בשל מאבק הגיבורים על מפתנן של תקוות ותובנות חמקמקות מכמירות־לב, גיבורים שביקשו להיות כמו כולם בטרם הוסגרו לידי החיים.

זהו ספרו השני של עוזי מגן תומו, הראשון, רומן פילוסופי – על הרים וגורלות, יצא לאור ב־2005. המחבר מתגורר בירושלים; פיזיקאי במקצועו.